מצוות בשדה
מצווה לתת החלה לכהן
סוג המצווה, החייבים בה, מקומה וזמנה: עשה, זכרים ונקבות, בארץ ישראל כשרב ישראל עליה כיום מדרבנן.
אופן קיום המצווה: לתת החלה לכהן.
מקורות: רמב”ם בכורים ה’, הרמב”ן עשין כט, שו”ע יורה דעה שכ”ב, החינוך שפ”ה.
הפסוק בתורה: (במדבר פרק טו כא) מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַה’ תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם.
עניין המצווה: לפי שחיותו של אדם במזונות, ורוב העולם יחיו בלחם, רצה המקום לזכותנו במצוה תמידית בלחמנו כדי שתנוח ברכה בו על ידי המצוה ונקבל בה זכות בנפשנו, ונמצאת העיסה מזון לגוף ואף מזון לנפש. וגם למען יחיו בו משרתי השם הכהנים העוסקין תמיד בעבודתו בלי יגיעה כלל, שאילו בתרומת הגורן יש להם עמל להעביר התבואה בכברה ולטחון אותה, אבל כאן יבוא להם חוקם להם מבלי צער.
כל חודש מקיימים בחווה מצווה זו, כך שתקיים מצווה זו מספר פעמים בכל שנה.
שלא ילקוט בעל הכרם פרט הכרם
סוג המצווה, החייבים בה, מקומה וזמנה: לאו, זכרים ונקבות, בארץ ישראל כשישראל שם, בחו”ל מדרבנן.
אופן קיום המצווה: שלא ילקוט בעל הכרם פרט הכרם איזהו פרט – גרגיר (ענב) אחד או שנים שנפלו בשעת הבצירה אך שלשה אינם פרט והם לבעלים.
מקורות: רמב”ם מתנות עניים א, החינוך רכ”ג.
הפסוק בתורה: (ויקרא פרק יט ט) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט:
עניין המצווה: משרשי המצוות הללו, כי ה’ יתברך רצה להיות עמו אשר בחר להיות מעוטרים בכל מדה טובה ויקרה, ושיהיה להם נפש ברכה ורוח נדיבה. ומתוך הפעולות תתפעל הנפש ותהיה טובה ותחול ברכת ה’ עליה. ואין ספק כי בהותיר האדם חלק אחד מפירותיו בשדהו ויפקירם שיהנו בו הצריכים, תחול עליו ברכת ה’, וגם נפשו בטוב תלין. והמאסף הכל אל הבית ולא ישאיר אחריו ברכה שיהנו בם האביונים אשר ראו השדה בקמותיה ויתאוו תאוה אליה למלא נפשם בה כי רעבו, יראה בכך את רוע נפשו, וגם רעה תבואהו, וכמו שאמרו זכרונם לברכה [סוטה ח’ ע”ב] במדה שאדם מודד, בה מודדין לו.
בכל עת שיש קציר, בציר ומסיק בחווה מקיימים מצווה זו, כך שתקיים מצווה זו מספר פעמים בכל שנה.
מצווה לתת תרומה גדולה לכהן
סוג המצווה, החייבים בה, מקומה וזמנה: עשה, זכרים ונקבות, בארץ ישראל כשרוב ישראל עליה כיום מדרבנן.
אופן קיום המצווה: לתת תרומה גדולה לאיזה כהן שירצה והוא שורפה כיון שאסור לאוכלה בטומאה.
מקורות: רמב”ם תרומות ב’, הרמב”ן עשין כח, שו”ע יורה דעה של”א.
הפסוק בתורה: (דברים פרק יח ד) רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ.
עניין המצווה: לפי שהדגן והתירוש והיצהר הן עיקר מחיתן של בריות, והעולם כולו להקדוש ברוך הוא הוא, על כן ראוי לאדם לזכור את בוראו על הברכה אשר ברכו ושיפריש קצת ממנו לשמו ברוך הוא, ויתננו למשרתיו שהם הכהנים העסוקים תמיד במלאכת שמים טרם יגע בו יד אדם ויהנה ממנו כלל.
בכל עת שיש קציר, בציר ומסיק בחווה מקיימים מצווה זו, כך שתקיים מצווה זו מספר פעמים בכל שנה.
מצווה להפריש תרומה גדולה
סוג המצווה, החייבים בה, מקומה וזמנה: עשה, זכרים ונקבות, בארץ ישראל כשרוב ישראל עליה כיום מדרבנן.
אופן קיום המצווה: להפריש תרומה גדולה מהתורה אין לה שיעור אלא אפילו חיטה אחת פוטרת כרי גדול מהתורה חייבים רק דגן תירוש ויצהר, מדרבנן כל אוכל אדם שגידולו מן הארץ ונשמר.
מקורות: רמב”ם תרומות ב’, הרמב”ן עשין כח, שו”ע יורה דעה של”א, החינוך תק”ז.
הפסוק בתורה: (במדבר פרק טו, יט כ): וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה’. רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ.
עניין המצווה: לפי שהדגן והתירוש והיצהר הן עיקר מחיתן של בריות, והעולם כולו להקדוש ברוך הוא הוא, על כן ראוי לאדם לזכור את בוראו על הברכה אשר ברכו, ושיפריש קצת ממנו לשמו ברוך הוא, ויתננו למשרתיו שהם הכהנים העסוקים תמיד במלאכת שמים, טרם יגע בו יד אדם ויהנה ממנו כלל.
בכל עת שיש קציר, בציר ומסיק בחווה מקיימים מצווה זו, כך שתקיים מצווה זו מספר פעמים בכל שנה.
מצוה לתת מעשר ראשון ללוי
סוג המצווה, החייבים בה, מקומה וזמנה: עשה, זכרים ונקבות, בארץ ישראל כשרוב ישראל עליה כיום מדרבנן.
אופן קיום המצווה: לאחר שהפריש תרומה גדולה, מפריש אחד מעשרה ממה שנשאר ונותנו ללוי.
מקורות: רמב”ם מעשר א’, הרמב”ן עשין ל’, שו”ע יורה דעה של”א, החינוך שצ”ה.
הפסוק בתורה: (דברים פרק כו יב) כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ.
עניין המצווה: לפי ששבט הלוי בחר השם בתוך אחיו לעבודתו תמיד במקדשו, על כן היה מחסדו עליהם לתת להם מחיתם דרך כבוד, כי כן יאות למשרתי המלך שתהיה ארוחתם מזומנת להם על ידי אחרים שיכינוה להם ולא יצטרכו הם ליגע בדבר זולתי בעבודת המלך היקרה.
בכל עת שיש קציר, בציר ומסיק בחווה מקיימים מצווה זו, כך שתקיים מצווה זו מספר פעמים בכל שנה.
מצווה לתת מעשר עני לעניים
סוג המצווה, החייבים בה, מקומה וזמנה: עשה, זכרים ונקבות, בארץ ישראל כשרוב ישראל עליה כיום מדרבנן.
אופן קיום המצווה: לתת לעניים מעשר עני בשנה השלישית והשישית לשמיטה.
מקורות: רמב”ם מתנות עניים ו’, הרמב”ן עשין לא’, שו”ע יורה דעה של”א, החינוך תע”ג.
הפסוק בתורה: (דברים פרק כו יב) כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ.
עניין המצווה: כי הוא יתברך חפץ לזכותנו בתת לעני למען נתברך על ידו. ושמא תאמר הלא מה נעשה והשנתיים ימים מה נעשה כי מעט הוא אשר נהיה בשערינו לעבוד עבודות שדותינו וכרמינו וזיתינו. אל תחוש, כי הנה בכלל הברכה הוא כי במשלח יד אחד שהוא במעט עסק תבורך בהפלגה, וזהו אומרו בכל מעשה ידך ולא אמר ידיך, לומר, כי אפילו במשלוח יד אחד שהוא רמז אל מיעוט העסק תבורך ברכה רבה.
בכל עת שיש קציר, בציר ומסיק בחווה בשנה השלישית והשישית לשמיטה, מקיימים מצווה זו, כך שתקיים מצווה זו מספר פעמים בכל שנה.
הגיע הזמן לקיים את המצוות התלויות בארץ, החווה שלנו לרשותכם!
סוכנות דיגיטל לעסקים - בניית אתרים