מצוות בעצי זית
מצות נטע רבעי
סוג המצווה, החייבים בה, מקומה וזמנה: עשה זכרים ונקבות בארץ ישראל בכל זמן.
אופן קיום המצווה: כל הפרות היוצאים באילן בשנה הרביעית לנטיעתו קדש ונאכלים לבעלים כמו מעשר שני בירושלים (בזמן ששבית המקדש קיים) וכיום נפדים כמעשר שני.
מקורות: רמב”ם מעשר שני ט’ י”, שלחן ערוך יורה דעה רצ”ד, החינוך רמז.
הפסוק בתורה: (ויקרא פרק יט כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה’.
עניין המצווה: שרצה ה’ להיות האדם מתעורר להלל השם ברוך הוא בתחילת מבחר פירות אילנותיו, כדי שינוח עליו נועם השם וברכתו ויתברכו פירותיו, כי האל הטוב חפץ בטוב בריותיו, ולכן ציוונו להעלותן ולאכולם אותן בירושלים, ומבחר פירות האילן הם היוצאים בשנה הרביעית.
בחוות ‘תזכו למצוות’, דואגים לנטוע בכל שנה עצים חדשים, כך שבכל שנה תוכל לקיים מצווה זו.
מצווה לתת תרומה גדולה לכהן
סוג המצווה, החייבים בה, מקומה וזמנה: עשה, זכרים ונקבות, בארץ ישראל כשרוב ישראל עליה כיום מדרבנן.
אופן קיום המצווה: לתת תרומה גדולה לאיזה כהן שירצה והוא שורפה כיון שאסור לאוכלה בטומאה.
מקורות: רמב”ם תרומות ב’, הרמב”ן עשין כח, שו”ע יורה דעה של”א.
הפסוק בתורה: (דברים פרק יח ד) רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ.
עניין המצווה: לפי שהדגן והתירוש והיצהר הן עיקר מחיתן של בריות, והעולם כולו להקדוש ברוך הוא הוא, על כן ראוי לאדם לזכור את בוראו על הברכה אשר ברכו ושיפריש קצת ממנו לשמו ברוך הוא, ויתננו למשרתיו שהם הכהנים העסוקים תמיד במלאכת שמים טרם יגע בו יד אדם ויהנה ממנו כלל.
בכל עת שיש קציר, בציר ומסיק בחווה מקיימים מצווה זו, כך שתקיים מצווה זו מספר פעמים בכל שנה.
מצווה להפריש תרומה גדולה
סוג המצווה, החייבים בה, מקומה וזמנה: עשה, זכרים ונקבות, בארץ ישראל כשרוב ישראל עליה כיום מדרבנן.
אופן קיום המצווה: להפריש תרומה גדולה מהתורה אין לה שיעור אלא אפילו חיטה אחת פוטרת כרי גדול מהתורה חייבים רק דגן תירוש ויצהר, מדרבנן כל אוכל אדם שגידולו מן הארץ ונשמר.
מקורות: רמב”ם תרומות ב’, הרמב”ן עשין כח, שו”ע יורה דעה של”א, החינוך תק”ז.
הפסוק בתורה: (במדבר פרק טו, יט כ): וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה’. רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ.
עניין המצווה: לפי שהדגן והתירוש והיצהר הן עיקר מחיתן של בריות, והעולם כולו להקדוש ברוך הוא הוא, על כן ראוי לאדם לזכור את בוראו על הברכה אשר ברכו, ושיפריש קצת ממנו לשמו ברוך הוא, ויתננו למשרתיו שהם הכהנים העסוקים תמיד במלאכת שמים, טרם יגע בו יד אדם ויהנה ממנו כלל.
בכל עת שיש קציר, בציר ומסיק בחווה מקיימים מצווה זו, כך שתקיים מצווה זו מספר פעמים בכל שנה.
מצוה לתת מעשר ראשון ללוי
סוג המצווה, החייבים בה, מקומה וזמנה: עשה, זכרים ונקבות, בארץ ישראל כשרוב ישראל עליה כיום מדרבנן.
אופן קיום המצווה: לאחר שהפריש תרומה גדולה, מפריש אחד מעשרה ממה שנשאר ונותנו ללוי.
מקורות: רמב”ם מעשר א’, הרמב”ן עשין ל’, שו”ע יורה דעה של”א, החינוך שצ”ה.
הפסוק בתורה: (דברים פרק כו יב) כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ.
עניין המצווה: לפי ששבט הלוי בחר השם בתוך אחיו לעבודתו תמיד במקדשו, על כן היה מחסדו עליהם לתת להם מחיתם דרך כבוד, כי כן יאות למשרתי המלך שתהיה ארוחתם מזומנת להם על ידי אחרים שיכינוה להם ולא יצטרכו הם ליגע בדבר זולתי בעבודת המלך היקרה.
בכל עת שיש קציר, בציר ומסיק בחווה מקיימים מצווה זו, כך שתקיים מצווה זו מספר פעמים בכל שנה.
מצווה לתת מעשר עני לעניים
סוג המצווה, החייבים בה, מקומה וזמנה: עשה, זכרים ונקבות, בארץ ישראל כשרוב ישראל עליה כיום מדרבנן.
אופן קיום המצווה: לתת לעניים מעשר עני בשנה השלישית והשישית לשמיטה.
מקורות: רמב”ם מתנות עניים ו’, הרמב”ן עשין לא’, שו”ע יורה דעה של”א, החינוך תע”ג.
הפסוק בתורה: (דברים פרק כו יב) כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ.
עניין המצווה: כי הוא יתברך חפץ לזכותנו בתת לעני למען נתברך על ידו. ושמא תאמר הלא מה נעשה והשנתיים ימים מה נעשה כי מעט הוא אשר נהיה בשערינו לעבוד עבודות שדותינו וכרמינו וזיתינו. אל תחוש, כי הנה בכלל הברכה הוא כי במשלח יד אחד שהוא במעט עסק תבורך בהפלגה, וזהו אומרו בכל מעשה ידך ולא אמר ידיך, לומר, כי אפילו במשלוח יד אחד שהוא רמז אל מיעוט העסק תבורך ברכה רבה.
בכל עת שיש קציר, בציר ומסיק בחווה בשנה השלישית והשישית לשמיטה, מקיימים מצווה זו, כך שתקיים מצווה זו מספר פעמים בכל שנה.
מצווה לשבות מעבודת הארץ בשנת השמיטה
סוג המצווה, החייבים בה, מקומה וזמנה: עשה, זכרים ונקבות, בארץ ישראל, בשנת השמיטה.
אופן קיום המצווה: לשבות מעבודת הארץ בשנת השמיטה. נצטוינו שלא נעסוק כלל בשנה השביעית בעבודת הארץ.
מקורות: רמב”ם שמיטה יובל א’ ד’, החינוך קי”ב.
הפסוק בתורה: (שמות ל”ד כ”א) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת.
עניין המצווה: לקבוע בלבנו ולצייר ציור חזק במחשבתנו ענין חידוש העולם כי ששת ימים עשה ה’ את השמים ואת הארץ [שמות כ’, י”א], וביום השביעי שלא ברא דבר הכתיב מנוחה על עצמו. ולמען הסיר ולעקור ולשרש מרעיונינו דבר הקדמות אשר יאמינו הכופרים בתורה ובו יהרסו כל פנותיה ויפרצו חומותיה, באה חובה עלינו להוציא כל זמנינו יום יום ושנה שנה על דבר זה למנות שש שנים ולשבות בשביעית, ובכן לא יתפרד הענין לעולם מבין עינינו תמיד, והוא כענין שאנו מוציאין ימי השבוע בששת ימי עבודה ויום מנוחה. ולכן ציוה ברוך הוא להפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה זו מלבד השביתה בה, כדי שיזכור האדם כי הארץ שמוציאה אליו הפירות בכל שנה ושנה לא בכוחה וסגולתה תוציא אותם, כי יש אדון עליה ועל אדוניה. וכשהוא חפץ הוא מצוה אליו להפקירם.
ועוד יש תועלת נמצא בדבר לקנות בזה מדת הוותרנות, כי אין נדיב כנותן מבלי תקוה אל הגמול. ועוד יש תועלת אחר נמצא בזה האדם שיוסיף האדם בטחון בשם ברוך הוא, כי כל המוצא עם לבבו לתת ולהפקיר לעולם כל גדולי קרקעותיו ונחלת אבותיו הגדלים בכל שנה אחת, ומלומד בכך הוא וכל המשפחה כל ימיו, לא תחזק בו לעולם מדת הכילות הרבה ולא מיעוט הביטחון.
אנו מקיימים את המצווה הזו מדי שנת שמיטה.
הגיע הזמן לקיים את המצוות התלויות בארץ, החווה שלנו לרשותכם!